נקודות מרכזיות על "הגולם" של פאול וגנר:
זהו הסרט השלישי שוגנר עשה על הגולם, והיחיד ששרד שלם. מ-1915 נותרו שברים בלבד, ומ-1917 כמעט דבר.
הגטו של פראג נבנה כולו באולפן בברלין בידי האדריכל הנס פלציג. אין בו קיר ישר אחד, והבתים נראים כמו מערות שצמחו מן האדמה.
הגולם קם לתחייה בזכות מילה שמוכנסת אל קמע על חזהו. באגדה המילה היא אמת, ומחיקת האות הראשונה הופכת אותה למת.
ייחוס אגדת הגולם למהר"ל מפראג אינו מן המאה ה-16 אלא מן המאה ה-19. הסרט מקבע מסורת צעירה בהרבה ממה שנדמה.
את התסריט כתב הנריק גלין, שכתב כעבור שנתיים גם את נוספרטו. הקו בין שני הסרטים אינו רק סגנוני אלא אנושי.
מה בעצם קורה בסרט?
פראג, המאה ה-16. הקיסר גוזר גירוש על יהודי העיר. הרב לוו, מקובל ואסטרולוג, קורא בכוכבים את האסון המתקרב ומחליט לפעול. הוא יוצר מן החומר דמות אדם ענקית, מעורר אותה, ומביא אותה אל חצר הקיסר. שם, בעת חגיגה, הגולם מציל את הקיסר ואת אנשיו מהתמוטטות האולם, והגזרה מבוטלת.
ואז מתחיל החלק שהסרט באמת עוסק בו. הגולם אינו כלי. הוא מתעורר אל משהו שדומה לרצון, מתמלא זעם, מצית את בית הרב וסוחב את בתו החוצה. מי שעוצר אותו בסוף אינו הרב ואינו הקיסר אלא ילדה קטנה מחוץ לחומות, שמושיטה לו תפוח ובתמימות שולפת את הקמע מחזהו. הגולם קופא ונופל.
מיהו המהר"ל, ומתי באמת נולדה האגדה?
הרב יהודה ליווא בן בצלאל, המהר"ל מפראג, היה אדם אמיתי לגמרי. הוא חי בין 1512 לערך ל-1609, עמד בראש קהילת פראג, וכתב יצירה הגותית עצומה. מה שלא נמצא בשום מקום בכתביו ובכתבי בני דורו הוא הגולם.
הקישור בין המהר"ל לגולם מופיע לראשונה בכתובים במאה ה-19, כלומר מאתיים שנה ויותר אחרי מותו, וזכה לתפוצה עצומה בזכות ספר שיצא ב-1909 והציג את עצמו כמסמך עתיק. הסרט של וגנר יצא אחת עשרה שנים אחריו.
זו נקודה חשובה לא כדי לתפוס את הסרט בשקר, אלא בגלל מה שהיא מלמדת. ב-1920 האגדה עצמה הייתה חדשה יחסית, והקולנוע תפס אותה בדיוק ברגע שבו הפכה לנחלת הכלל התרבותית. הסרט לא תיעד מסורת עתיקה. הוא עזר לייצר אותה.
למה וגנר חזר אל הגולם שלוש פעמים?
פאול וגנר היה שחקן במה מוכר שהתאהב במדיום החדש. ב-1915 הוא ביים וגילם את הגולם בסרט שהתרחש בזמנו שלו: פועלים מוצאים את היצור בחפירות ומעירים אותו בברלין המודרנית. ב-1917 הוא עשה קומדיה קצרה על אותה דמות. ב-1920 הוא חזר בפעם השלישית, והפעם אחורה. לא המשך אלא סיפור המקור.
שני הסרטים הראשונים אבדו כמעט לחלוטין. מה שנשאר בידינו הוא הפרק האחרון שנעשה, שהוא גם הפרק הראשון בכרונולוגיה. וגנר גם גילם את הגולם בעצמו בכל שלושתם, באיפור כבד שהפך את פניו למסכה של חימר.
איך בונים עיר שנראית כמו פחד?
כאן נכנס השם שהופך את הסרט ליצירה: הנס פלציג, אחד האדריכלים החשובים בגרמניה של אותן שנים. הוא לא עיצב תפאורה שמחקה את פראג. הוא בנה עיר שלמה באולפן, מחומר שנראה כמו חומר.
הבתים נוטים פנימה. הפתחים אינם מלבנים אלא חורים. המדרגות מתפתלות. הכל נראה כאילו נוצר בידיים מאותה אדמה שממנה נוצר הגולם עצמו, וזו ההברקה: העיר והיצור עשויים מאותו דבר.
כאן גם ההבדל מהקבינט של ד"ר קליגרי, שיצא באותה שנה ממש. קליגרי צייר את העיוות על קירות שטוחים בצבע. פלציג פיסל אותו בשלושה ממדים. אלה שתי תשובות שונות לגמרי לאותה שאלה, ושתיהן נחשבות היום לאקספרסיוניזם הגרמני.
מה עושה כאן המילה בסרט אילם?
יש כאן פרדוקס יפה. הסרט אילם, כלומר חסר דיבור, והוא עוסק כולו בכוחה של מילה אחת.
הגולם אינו קם בזכות חשמל ולא בזכות ניסוי מדעי. הוא קם משום שכתוב עליו משהו. בסצנה המרכזית הרב מזמן ישות ששמה נחשף באותיות באוויר, והשם נכתב ומוכנס אל קמע בצורת כוכב על חזה היצור.
באגדה המהלך חד עוד יותר. על מצחו של הגולם כתובה המילה אמת, וכשמוחקים את האות הראשונה נשארת המילה מת. אות אחת מפרידה בין חיים למוות. שום סרט מפלצות אמריקאי לא יגיע לרעיון כזה, מפני שהוא נובע ישירות מתוך תפיסה שבה העולם עצמו נברא בדיבור.
איך הגולם הפך לפרנקנשטיין?
אחת עשרה שנים אחרי הגולם יצאה בהוליווד גרסת פרנקנשטיין של אולפני יוניברסל, והדמיון אינו מקרי. הצלם קרל פרוינד, שצילם את הגולם, עבר להוליווד וצילם שם את דרקולה של 1931. האנשים עצמם נסעו, ואיתם הידע.
והסצנה שכולם זוכרים מפרנקנשטיין, שבה המפלצת פוגשת ילדה קטנה והרגע העדין הופך לאסון, קיימת כאן ראשונה. אלא שאצל וגנר הילדה היא זו שמנצחת. היא היחידה שאינה מפחדת, ולכן היחידה שמצליחה לכבות אותו.
האם זה סרט אוהד יהודים או סרט אנטישמי?
זו השאלה שאי אפשר לעקוף, והתשובה הכנה היא ששני הדברים נמצאים בו. מצד אחד היהודים הם הקורבן. הגזרה שרירותית, הקהילה מתגוננת, והרב הוא גיבור חכם ואמיץ שמציל את עמו ואת הקיסר גם יחד.
מצד שני הדימויים עצמם שאובים מן המאגר המוכר: הגטו האפל, הזקנים בעלי המבט הכבד, הכישוף, השליטה בכוחות שאין להם שם. הסרט מציג יהדות שהיא בראש ובראשונה מסתורית.
ויש עוד עובדה שקשה להתעלם ממנה. הסרט יצא בגרמניה שלוש עשרה שנים לפני 1933, ופאול וגנר עצמו המשיך להיות דמות מרכזית בקולנוע הגרמני גם תחת המשטר הנאצי. אותו סרט על הצלת קהילה יהודית נעשה בידי אנשים שרובם נשארו במקומם בדיוק כשאותה קהילה נרדפה. אין כאן פסק דין, אבל יש כאן סיבה טובה לצפות בו בעיניים פקוחות.
מה הסרט הזה כבר ידע על בינה מלאכותית?
הגולם נוצר כדי לשרת. הוא חזק מיוצרו, אין לו רצון משלו בהתחלה, והוא פועל לפי הוראה. הבעיה מתחילה ברגע שההוראה נגמרת והוא ממשיך.
זו בדיוק השאלה שחוזרת היום בכל דיון על מערכות אוטונומיות: מי אחראי כשהכלי עושה משהו שלא ביקשו ממנו. הסרט עונה תשובה לא נוחה. הרב לוו אינו נענש ואינו מתחרט באמת. הוא פשוט מגלה שיצר משהו שאינו יכול לשלוט בו, ושמי שמשלמים על כך הם אחרים. מטרופוליס, שיצא שבע שנים אחר כך, ייקח את אותו רעיון וילביש אותו במתכת.
מה הקשר בין הגולם לשאר ההרצאות במדור?
1920 היא שנה אחת, ושני סרטים יצאו בה: הגולם והקבינט של ד"ר קליגרי. שניהם גרמנים, שניהם עוסקים בשליטה בגוף של אחר, ושניהם פתרו את הבעיה החזותית בדרך הפוכה.
שנתיים אחר כך הגיע נוספרטו, שאת התסריט שלו כתב אותו הנריק גלין שכתב את הגולם. ובקצה השני של הציר עומד מסע אל הירח מ-1902, שבו הקולנוע גילה לראשונה שהוא יכול להמציא. הגולם הוא מה שקורה כשההמצאה הזאת פוגשת אגדה.
אז איך צופים בו היום?
הסרט נמצא ברשת במלואו ובחינם, ואנחנו מפנים לעותק באיכות הגבוהה ביותר שמצאנו, באורך של כשבעים וחמש דקות.
חשוב לדעת מראש שאין לו כתוביות בעברית. הוא אילם, ולכן מה שנדרש הוא קריאת כרטיסי הביניים, שמופיעים בגרמנית או באנגלית לפי הגרסה. הבשורה הטובה היא שסרט אילם סובל היטב צפייה כזאת, מפני שרוב מה שקורה כאן קורה בתמונה.
שאלות נפוצות
האם אפשר לצפות בהגולם בחינם?
כן. הסרט נמצא בנחלת הכלל במקומות רבים בעולם והוא זמין ברשת במלואו. אנחנו מפנים אליו ואיננו מארחים אותו אצלנו.
יש כתוביות בעברית?
לא. בדקנו שישה עותקים שונים ולא מצאנו כתוביות עברית אמיתיות. קיימים תרגומי מכונה אוטומטיים, אך בסרט אילם הם מופקים מן הפסקול המוזיקלי ואינם שימושיים.
כמה זמן הסרט?
כשבעים וחמש דקות בגרסה שאנחנו מפנים אליה. קיימות גרסאות באורכים שונים, מפני שמהירות ההקרנה של סרטים אילמים לא הייתה אחידה.
האם הגולם הוא באמת אגדה יהודית עתיקה?
הרעיון של יצור שנוצר מחומר קיים במקורות יהודיים מוקדמים. הקישור הספציפי בין הגולם למהר"ל מפראג צעיר בהרבה, ומופיע בכתובים רק במאה ה-19.
מה הקשר בינו לבין ההרצאות האחרות במדור?
הוא פותח את האשכול על ראשית סרטי האימה, ונקשר ישירות לקליגרי מאותה שנה, לנוספרטו שנכתב בידי אותו תסריטאי, ולמטרופוליס שלקח את רעיון היצור המלאכותי אל העתיד.