פול ויריליו טען שההיסטוריה איננה קודם כל מאבק על אדמה או על הון, אלא מרוץ: מי שנע מהר יותר שולט במי שנע לאט ממנו. ״הדודא והחרב״ מעמיד את הטענה הזאת בתפאורה של שנת 1500: איכר שנרדף ללא הרף בידי אביר, נזיר שנקלע אל המרדף, ומסע מסוכן אל עיר שנדמה כי היא מבטיחה מחסה.
עיקרי הדברים
- פול ויריליו קרא להיסטוריה תחרות של מהירויות, שבה המהיר שולט תמיד באיטי ממנו.
- האביר הרודף הוא מכונת המהירות של זמנו: אדם, סוס ופלדה שהותכו לכלי נשק אחד.
- הנזיר והאיכר, שני גופים איטיים והפוכים זה מזה, כורתים ברית של הישרדות משותפת.
- העיר המבטיחה מחסה היא בעצמה תוצר של מלחמה: חומה שכל תפקידה לבלום מהירות.
מי רודף את מי, ולמה המרדף אינו נגמר?
אביר רודף איכר, וזה כמעט כל מה שנאמר לנו. אין סיבה מוצהרת, אין אשמה ידועה, יש רק תנועה: גוף משוריין ומהיר הדולק אחרי גוף חשוף ואיטי. ויריליו היה אומר שזה איננו חסרונה של העלילה אלא עיקרה, כי המרדף קודם לכל הצדקה.
אצל ויריליו הציד הוא הסצנה הראשונית של הפוליטיקה: לפני שהיה שלטון באמצעות חוק היה שלטון באמצעות תנועה, יכולתו של המהיר להשיג, להקיף ולכתר את האיטי ממנו. האביר אינו זקוק לנימוק, המהירות שלו היא הנימוק.
ומכיוון שלרדיפה אין סיבה, אין לה גם סוף טבעי. היא נגמרת רק כשהנרדף מוצא משהו שיבלום את הרודף: חומה, ברית, או תחבולה. מכאן נולד המסע אל העיר, ומכאן נולד הסיפור כולו.
האם האיכר אשם במשהו? הסרט משאיר את השאלה פתוחה, ובצדק. כמו במסה על מארוון ושתי האמיתות של אשם וקורבן, גם כאן האשמה והקורבנות אינן עובדות מוצקות אלא פרספקטיבות, וכל צד במרדף מחזיק באמת של עצמו.
מהי דרומולוגיה, תורת המהירות של ויריליו?
דרומולוגיה, מן המילה היוונית דרומוס, מסלול מרוץ, היא הצעתו של ויריליו לקרוא את ההיסטוריה דרך המהירות: כל טכנולוגיה חדשה של תנועה, מן הסוס המבוית ועד הטיל, מסדרת מחדש את יחסי הכוח בין בני האדם.
הפרש המשוריין היה מהפכת המהירות של ימי הביניים: מי שרכב שלט בשדה, ומי שהלך ברגל שילם את המס. שנת 1500 היא רגע סף, שבו אבק השרפה כבר החל לערער את שלטון האבירים, אבל בדרכי היער הפרש עדיין מלך יחיד.
ויריליו הרחיק וטען שהמלחמה קודמת לכלכלה ולעיר, ושכל סדר חברתי הוא בראש ובראשונה הסדר של מהירויות. מי שמבקש רקע רחב על מחשבת המלחמה ימצא אותו בערך על המלחמה באנציקלופדיה של סטנפורד לפילוסופיה.
וכרגיל אצלנו, ההוגה הוא עדשה ולא עובדה: איננו טוענים שהסרט נוצר לאור ויריליו, אלא שהמושגים שלו מאירים את מה שהתמונות עושות ממילא, מרדף אחד ארוך שבו המהירות היא הדמות הראשית.
האם חומה יכולה לעצור מלחמה?
לפי ויריליו, החומה אינה עוצרת את המלחמה אלא מגלמת אותה. העיר המבוצרת נולדה מן הפחד מפני הפרש: בני אדם ערמו אבן על אבן כדי לבלום מהירות, וכך הפכה המלחמה לאדריכלות. המקלט הוא מלחמה שקפאה במקומה.
לכן יש אירוניה דקה בכך שהעיר רק נדמית כמבטיחה מחסה. הנרדף רץ אל תוך המבנה שהרדיפה עצמה יצרה, כמו מי שבורח מן הגשם אל תוך הענן. השאלה אינה אם החומה תחזיק, אלא מה נשאר מן האדם החי מאחוריה.
הצמד הנודד, נזיר ואיכר, נושא איתו תשובה אחרת: ברית. הדבר היחיד שהאיטיים יכולים להציב מול המהיר אינו חומה אלא זה את זה, הסכמה של שני חלשים להיות יחד דבר שלישי וחדש.
ויש במרדף הזה איכות של רדיפת רפאים, עיקשת ובלתי מוסברת, כמו הרוח במסה על מר הוק והרוח ששבה על עסק לא גמור: הרודף אינו מרפה, כי מחוץ לרדיפה אין לו קיום.
מה יכולה איטיות מול חרב?
הכותרת עצמה מציעה תשובה: דודא מול חרב. החרב היא פלדה מהירה, תנופה וחיתוך ורגע אחד מכריע. הדודא הוא צמח שורש שגדל לאט באדמה, ושמסורות עתיקות ייחסו לו כוח סמוי. מהירות גלויה מול איטיות מסתורית, ברזל מול אדמה.
הנזיר מביא אל הברית את הזמן האחר: זמן של תפילה, הליכה ושתיקה. האיכר מביא את זמן העונות, זריעה וקציר והמתנה לגשם. שניהם חיים בקצב שהאביר, יצור של דהרה, אינו מסוגל אפילו לתפוס, ואולי דווקא שם טמון יתרונם.
ויריליו עצמו, שהזהיר כל חייו מפני תאוצה שאין לה בלם, היה מזהה בצמד הזה את ההתנגדות היחידה האפשרית: לא לנצח את המהיר במגרש שלו, אלא לסרב למגרש כולו, ללכת ברגל בעולם שדוהר.
סרטה הקצר של נסרין באשיר, גרמניה. אגדת דרכים מימי הביניים שקוראת גם את ההווה שלנו, עולם שבו כולנו איכרים בדרכי היער של הרשת, רדופים בידי דברים מהירים מאיתנו. קריאות נוספות מחכות במסות נוספות במערת הצללים.
שאלות נפוצות
מהי דרומולוגיה בקצרה?
תורת המהירות של פול ויריליו: קריאת ההיסטוריה, הפוליטיקה והמלחמה דרך השאלה מי נע מהר ממי, ומי משלם את מחיר הפער.
מדוע שנת 1500 היא תפאורה מוצלחת לרעיון?
כי זהו רגע סף בין שלטון הפרש המשוריין לעידן אבק השרפה: מהפכת מהירות אחת שוקעת, אחרת עולה, והנרדפים נלכדים בתווך.
מה מסמל הדודא שבכותרת?
הדודא הוא צמח שורש שמסורות עתיקות קשרו בו כוח נסתר. מול החרב המהירה הוא מציע דימוי של איטיות, אדמה וכוח שצומח בסבלנות.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
צאו אל היער של שנת 1500, אבל אל תלכו לבד. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.