בלה באלאש, מראשוני ההוגים של הקולנוע, טען כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת שהמצלמה מחזירה לעולם את פניו. התקריב, כתב, מגלה שלכל דבר יש הבעה, מזג, פרצוף, גם לחפץ הדומם ביותר. ״פראידוליה״, סרט ניסיוני בן דקה אחת, מפעיל את הטענה הזאת עלינו בלי הרדמה: הוא מראה לנו את הפרצופים שאנחנו רואים בחפצים דוממים, ואת מה שהם עושים לנו בחזרה.
עיקרי הדברים
- פראידוליה היא הנטייה האנושית לזהות פרצופים בחפצים, בכתמים ובתבניות אקראיות.
- בלה באלאש ראה בתקריב הקולנועי כלי שמגלה את פני הדברים, את ההבעה החבויה בחומר.
- הסרט הופך תופעה פסיכולוגית מוכרת לחוויה קולנועית מטרידה בת דקה אחת בלבד.
- הפנים שאנחנו מוצאים בחפץ מלמדות בסופו של דבר על המתבונן, לא על החפץ.
מדוע אנחנו רואים פרצופים בחפצים דוממים?
מפני שהמוח האנושי מתעדף זיהוי פנים על פני כל תבנית אחרת. פנים היו מאז ומעולם המידע הדחוף ביותר בסביבתנו, חבר או אויב, הורה או זר, ולכן די בשני כתמים כהים וקו רוחבי אחד כדי שמנגנון הזיהוי יכריז: מישהו מסתכל עליך.
לתופעה קוראים פראידוליה, והיא אורבת בכל פינה: שקע חשמל נדהם, חזית מכונית מחייכת, קיר מתקלף שמזעיף פנים. הסרט אינו ממציא דבר. הוא רק מצביע, מקרב, משהה את המבט, ומרגע שראינו את הפרצוף, איננו מסוגלים עוד לראות את החפץ בלעדיו.
כאן נגמרת הפסיכולוגיה ומתחילה הפילוסופיה של הקולנוע. כי השאלה המעניינת איננה מדוע המוח טועה, אלא מה קורה לעולם כולו כשהמבט שלנו מאכלס אותו בהבעות, בכוונות, בנפשות קטנות שאיש לא הזמין.
ושם הפינה שלנו רומז לכך בעצמו: במערת הצללים של אפלטון ראו האסירים צורות מרצדות על קיר והאמינו שהן חיות ונושמות. הפראידוליה מזכירה לנו שהמערה לא נשארה ביוון העתיקה, היא מרוצפת היום בקירות הבית שלנו.
מה ראה בלה באלאש בתקריב הקולנועי?
באלאש ראה בתקריב את תגליתו הגדולה של המדיום החדש: היכולת להראות את הפיזיונומיה של הדברים, את ההבעה הרדומה בחומר עצמו. המצלמה, כתב, מקרבת אותנו אל פני השטח של העולם עד שפני השטח נעשים פנים של ממש.
לשיטתו, תרבות הדפוס ייבשה את כושר ההבעה של הגוף ושל הסביבה, והקולנוע בא להשיב אותו לאנושות. מצלמה טובה אינה מתעדת חפצים, היא מגלה את מבטם. מי שמבקש להעמיק ימצא בפילוסופיה של הקולנוע שדה מחקר שלם שצמח מהשאלות שבאלאש היה בין הראשונים לנסח.
באלאש גם ידע שהילד והמשורר רואים את מה שהמבוגר שכח: עולם מלא פרצופים, כוונות ונשמות. הקולנוע, בעיניו, מאפשר לתרבות הבוגרת לזכות מחדש בראייה הילדית הזאת, בלי לוותר על התבונה שרכשה בדרך.
ונדייק: איננו טוענים שהסרט הושפע מבאלאש או הכיר את כתביו. הרעיון שלו הוא עדשה שדרכה הדקה הזאת נפתחת לרווחה. באלאש נתן מילים למה שהסרט עושה בתמונות: הוא מעניק לדומם את הזכות להביט בחזרה.
מתי הבעה הופכת לאיום?
ברגע שאי אפשר לכבות אותה. פרצוף שזיהינו בחפץ אינו נמחק עוד, והחפץ מפסיק להיות ניטרלי: הוא נוכח, ער, מכוון אלינו. הסרט מטריד לא בגלל מה שמוצג בו, אלא בגלל המנגנון שהוא מפעיל בנו ומסרב לשחרר.
אפשר להיזכר כאן, ולו ברמז, במה שפרויד כינה האלביתי: המוכר שנעשה זר. הבית מלא חפצים שראינו אלפי פעמים, ופתאום אחד מהם לובש הבעה. דבר לא השתנה בחומר, הכל השתנה במבט, וזה מפחיד יותר מכל מפלצת מצוירת.
קוראי המדור ימצאו כאן הד למסה על דלת 2 והממד שאינו נראה: גם שם נחשפה שכבה של מציאות שהעין מסרבת להודות בקיומה. ההבדל הוא שהפעם השכבה הזאת מחזירה מבט.
וזה סוד האימה השקטה של הסרט: הוא אינו זקוק לדם ולא לצללים, רק לזוג עיניים שנפקחות במקום שבו לא אמורות להיות עיניים כלל.
מה נשאר מהמבט אחרי דקה אחת?
נשארת חשדנות פורייה כלפי העולם הדומם. סרט ניסיוני של דקה אינו מספר סיפור, הוא מכייל מחדש את העין, ובזה כוחו: אנחנו יוצאים ממנו אל אותו חדר שבו ישבנו קודם, אבל החדר כבר אינו אותו חדר.
יש בזה משהו רפאי, כמו במסה על מר הוק והרוח ששבה על עסק לא גמור: מה שנראה פעם אחת ממשיך לשוב. הפרצוף שבקיר הוא רוח הרפאים הצנועה ביותר שיש, וגם העיקשת שבהן.
סרטו הקצר של כריסטיאן סקיבינסקי, גרמניה. דקה אחת בלבד, ובתוכה שיעור שלם על האופן שבו הראייה בוראת את מה שהיא מתיימרת רק לגלות. מי שרוצה להמשיך את המסע מוזמן אל מסות נוספות במערת הצללים.
שאלות נפוצות
מה פירוש המונח פראידוליה?
נטייה תפיסתית לזהות צורות משמעותיות, בעיקר פנים, בגירויים אקראיים: עננים, כתמים, חפצים. זו אינה הזיה אלא פרשנות אוטומטית ומהירה של המוח.
האם צריך רקע פילוסופי כדי לצפות בסרט?
כלל לא. הסרט עובד קודם כל כחוויה חושית ישירה ומטרידה. הרעיונות של באלאש רק מעמיקים את מה שכל צופה מרגיש מיד בעצמו.
מי היה בלה באלאש?
משורר, תסריטאי ותאורטיקן הונגרי, מחלוצי המחשבה על הקולנוע. כתביו משנות העשרים העמידו את התקריב ואת ההבעה במרכז הבנת המדיום.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
דקה אחת שתשנה את הדרך שבה אתם מביטים בקיר. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.