הרמב״ם קרא לחיבורו הגדול מורה הנבוכים, ופנה בו לא אל מי שבטוח בדרכו ולא אל מי שאיבד כל אמונה, אלא אל הנבוך, לזה שנקרע בין מה שלמד למה שהוא רואה, ואינו מוצא מנוח. במאי מודאג היוצא למסע כדי לברר אם ארצו עתידה להיחרב, בתוך חברה שסועה ומפולגת, הוא נבוך במובן המדויק של הרמב״ם, אדם שאיבד את הוודאות ומחפש דרך לחזור ולחשוב בלי לברוח אל התשובות הקלות שכל צד מציע לו. עצם היציאה למסע, במקום ההסתגרות בעמדה מוכנה מראש, היא כבר הצעד הראשון שהרמב״ם ביקש מן הנבוך לעשות.
מיהו הנבוך
הרמב״ם לא בז לנבוך ולא ביקש להשתיקו. הוא כיבד את מבוכתו כנקודת פתיחה של חשיבה אמיתית. הנבוך הוא מי שאינו מוכן לשקר לעצמו, מי שרואה את הסתירות ואינו מדחיק אותן. הבמאי בסרט מסרב לנחמות הקלות של כל צד, ומתעקש לשאול את השאלה הקשה. דווקא הסירוב להכריע מראש, לפי הרמב״ם, הוא תנאי לכל דרך שאינה אשליה עצמית. מי שכבר יודע את התשובה מראש אינו מחפש, ורק מי שמוכן להישאר במבוכה זמן מספיק פותח פתח לאמת שאינה סיסמה.
חמש מערכות בחירות
הסרט מונה חמש מערכות בחירות בשלוש שנים כסימן למבוכה הלאומית. הרמב״ם היה רואה בכך לא רק משבר פוליטי אלא מצב תודעה, חברה שאיבדה את המורה הפנימי שלה ומסתובבת במעגלים. מבלי לנקוט עמדה לכאן או לכאן, אפשר לומר שהחזרה על אותה פעולה מתוך ציפייה לתוצאה שונה היא בדיוק מה שהרמב״ם ביקש לרפא: מחשבה שנתקעה ואינה יודעת לצאת ממעגלה. המעגל אינו נשבר בבחירה נוספת, אלא בשינוי של השאלה, ביכולת להביט מחדש על מה שנחשב מובן מאליו.
איוולת מול חוכמה
שם הסרט מדבר על איוולת, והרמב״ם הקדיש עמודים רבים להבחנה בין החכם לכסיל. הכסיל אינו מי שחסר ידע, אלא מי שסירב להטיל ספק, מי שהחזיק במוסכמה בלי לבדוק אותה. האיוולת, אצל הרמב״ם, היא בריחה מן המבוכה אל ודאות מזויפת. הסרט, בעצם נכונותו לשהות במבוכה ולא לברוח ממנה אל סיסמה, נוקט כבר את הצעד הראשון של החוכמה. האיוולת הקיבוצית שהסרט מתאר איננה חוסר ידיעה, היא עודף של ביטחון, המון קולות שכל אחד מהם בטוח שהוא לבדו צודק.
מסע במקום מסקנה
הרמב״ם לא נתן לנבוך תשובה סגורה, הוא נתן לו דרך, שיטה של חשיבה זהירה. גם הסרט הוא מסע, לא הכרזה. הבמאי אינו יודע מראש אם ארצו תיחרב, והוא יוצא לברר. הצורה הזו, של שאלה ההולכת ומתבררת ולא של פסק דין, היא רוחו של מורה הנבוכים. האמת, לפי הרמב״ם, מתגלה בהדרגה למי שמוכן ללכת, לא למי שדורש אותה מראש ובשלמות. הבחירה בצורת המסע היא כשלעצמה עמדה פילוסופית, סירוב לפתות את הצופה בתשובה שתרגיע אותו ותשקר לו כאחת.
הכרעה בין הפכים
הרמב״ם לימד את אמנות ההליכה בשביל הזהב, בין הקצוות. חברה מפולגת היא חברה שאיבדה את השביל הזה, שכל צד בה נמשך אל קצה. הבמאי, בעצם עמידתו במרכז ובסירובו להצטרף למקהלה, מגלם משהו מן האתוס הזה. אין זה מרכז פושר של מי שאין לו דעה, אלא מאמץ אמיתי להחזיק את המורכבות בלי לפרק אותה לצדדים. סרט המסרב להכריע אינו סרט חלש, הוא סרט שנאמן למורכבות של מצב שאין בו צד אחד שמחזיק בכל האמת.
תקווה מפוכחת
מורה הנבוכים אינו ספר של ייאוש ואינו ספר של אשליה, הוא מציע פיכחון שיש בו תקווה. גם ארץ נבוכה יכולה למצוא דרך, בתנאי שלא תברח מן השאלה. סרטו של נפתלי חזקיה, ישראל 2023, מציב מראה מול חברה מבולבלת, ובעצם ההצבה, בעצם הנכונות להביט בלי לפחד, הוא ממשיך את מלאכתו של הרמב״ם: להיות מורה דרך למי שאבד לו הביטחון אך לא אבד לו הרצון להבין. התקווה כאן איננה הבטחה שהכל יסתדר, אלא האמונה שהיכולת להמשיך לשאול היא עצמה סימן שהמחשבה עוד חיה.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
מסע מפוכח אל תוך מבוכה של דור שלם. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.