האן פיזי, ההוגה הגדול של האסכולה הלגליסטית בסין העתיקה, לא האמין בטוב לבו של האדם ולא בכוחו של המוסר לרסן אותו. לדעתו, סדר חברתי אינו נשען על סגולות או על אהבה אלא על שלושה עמודים: פא, החוק הכתוב, האחיד והנוקשה, שו, טכניקות השליטה שבידי השליט, ושי, עצם כוח המעמד והכפייה. אדם, בשיטה הזו, אינו נמדד בזהותו הפנימית או בחלומותיו אלא בתפקידו בלבד. הסרט הזה, על טכנולוגיה עריצה וחוקים קפדניים המפוררים את הזהות האנושית, מציג את הלגליזם כשהוא מגיע אל קצהו המר.
החוק שאינו יודע פנים
עוצמתו הגדולה של הלגליזם היא גם אכזריותו הגדולה: החוק חל על הכל באופן שווה לחלוטין, בלי להביט אל פני האדם היחיד ובלי להתחשב בנסיבותיו. האן פיזי ראה בכך יתרון עצום, ביטחון מוחלט מפני שרירות ומשוא פנים. אך בסרט מתגלה הצד האפל של החזון הזה: פסיכולוג הלכוד בסשנים מקוונים קטלניים, אדם שנמכר לו אושר מובטח בידי תאגיד קר. כשהמערכת אינה מכירה פנים ואינה רואה יחידים, גם הסבל הפרטי נעלם כליל מן החשבון. היעילות הופכת מושלמת, והאדם, על ייחודו וכאבו, מתאייד בתוכה.
הטכנולוגיה כשליט חדש
מה שהיה בימי האן פיזי כוחו של הקיסר ופקידיו, הופך בסרט לכוחה הבלתי אישי של הטכנולוגיה. השו, טכניקות השליטה הסמויות, לובש צורה של אלגוריתם, של חשיפה דיגיטלית, של מעקב מתמיד שאיש אינו נמלט ממנו. השי, עצם הכוח, אינו עוד בידי אדם בשר ודם אלא בידי מערכת נטולת גוף. הלגליזם הזהיר תמיד מפני תלות בסגולות אישיות של שליט, וביקש שיטה שתפעל מעצמה בלי צורך באדם חכם. הסרט מראה בבהירות מצמררת מה קורה כשהמשאלה הזו מתגשמת עד תום, והמערכת פועלת מעצמה בלי איש שיוכל לעצור אותה או לחון.
זהות מול תפקיד
הנערה המחברת עם אביה מעבר לגלקסיות, האמנזי המתמודד עם חשיפה דיגיטלית מחרידה של זר, כולם מנסים בכל כוחם לשמר משהו אישי מול מערכת שמכירה רק תפקידים ופונקציות. האן פיזי היה אומר בלי היסוס שזו בדיוק המטרה הרצויה: להחליף את התוהו המסוכן של רצונות אישיים בסדר יציב של תפקידים מוגדרים. הסרט אינו מתווכח עם ההיגיון הקר הזה, הוא פשוט מראה את מחירו האנושי. כשהתפקיד בולע את הזהות ואינו מותיר לה מרחב, האנושות עצמה, על חלומותיה, היא בדיוק החלום שנפסק באמצע.
סדר בלי נשמה
הלגליזם הצליח באמת להביא סדר לסין הלוחמת והמפורקת, ובכך כוחו ההיסטורי האמיתי. הסרט אינו מציג בפנינו אנרכיה ותוהו אלא דבר מטריד יותר, סדר מושלם מדי, עולם שבו הכל מתפקד בדיוק והכל, בו זמנית, מתפורר מבפנים. זו התובנה המטרידה ביותר שהסרט מציע: הרוע כאן אינו כאוס אלא ארגון, לא היעדר חוק אלא עודף שלו. כשהחוק והטכניקה והכוח מתאחדים בלי מוסר וחמלה שיאזנו אותם, מתקבל מנגנון משומן להפליא שאין בו מקום לחלום, לספק, לחריגה הקטנה שהופכת אותנו לבני אדם ולא לגלגלי שן.
האושר המובטח כמלכודת
הסיפור על הגבר שנלכד בתאגיד המוכר אושר מובטח נוגע בלב הביקורת. הלגליזם הבטיח סדר תמורת ויתור על החירות, והתאגיד בסרט מבטיח אושר תמורת אותו ויתור בדיוק. אך אושר שנכפה מבחוץ, שנמדד ומנוהל בידי מערכת, חדל להיות אושר והופך לכלוב מוזהב. האן פיזי לא התיימר להעניק אושר, רק סדר, ובכך היה כן יותר. הסרט חושף את הזיוף שבהבטחת האושר הממוסד: ככל שהוא מובטח ומדויק יותר, כך הוא ריק יותר מן החיים שהוא מתיימר למלא.
אזהרה מבלארוס
סרטו של איגור קולוסוב, בלארוס 2025, פורש ארבעה סיפורים שכולם נגזרים מאותו היגיון פנימי. הלגליזם, שהיה פעם תיאוריה של ממשל בסין העתיקה, הופך כאן למראה של עתיד אפשרי וקרוב. האן פיזי לא ביקש להרשיע את האדם או להשמידו, אלא רק לנטרל את מסוכנותו ולתעל אותו אל תוך סדר, והסרט שואל בשקט מטריד מה בדיוק נותר מן האנושות כשהניטרול מצליח באמת, עד הסוף. התשובה איננה מנוסחת במילים מפורשות, אך היא מרחפת בכל פריים ובכל אחד מארבעת הסיפורים.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
סרט באורך מלא על סדר שבולע את האדם. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.