אטיין בונו דה קונדיאק הרחיק לכת מן האמפיריציזם הזהיר של לוק וטען טענה נועזת: השפה אינה כלל לבוש חיצוני למחשבה מוכנה ומגובשת, אלא הכלי עצמו שבאמצעותו המחשבה נבנית, מסתדרת ומתפתחת. בלי סימנים ומילים, אמר בביטחון, אין אנו יכולים אפילו לזכור, להשוות ולסדר את רעיונותינו כראוי. הדוקומנטרי המדעי הזה, המלווה משלחת מחקר אל קהילות המאפוצ'ה בדרום צ'ילה בעקבות שפתן העתיקה, המאפודונגון, נוגע בדיוק בלב הקשר הקונדיאקי העמוק בין לשון, מחשבה וזהות. קונדיאק, כומר ופילוסוף צרפתי, טען שמי שמאבד את שפתו מאבד למעשה חלק ממנגנון החשיבה שלו עצמו, ולא רק אוסף של מילים.

הסימן שיוצר את הרעיון

קונדיאק תיאר בפירוט כיצד השכל האנושי מפתח ומממש את יכולותיו הגבוהות רק לאחר שהוא רוכש סימנים ומילים. המילה אינה כלל תווית פסיבית שמודבקת על מחשבה כבר קיימת, היא התנאי ההכרחי לכך שהמחשבה תתגבש ותתקיים בכלל. כשבן קהילה בסרט אומר בפשטות שדרכו האישית להיאבק על זהותו היא בלימוד שפת אבותיו, הוא מנסח למעשה תובנה קונדיאקית עמוקה: לרכוש מחדש את הלשון פירושו לרכוש מחדש את עצם אופן החשיבה הגלום בה.

שפה כמאגר של עולם

לפי קונדיאק, כל שפה אנושית נושאת בתוכה סדר מסוים וייחודי של רעיונות ומושגים שהצטבר בה לאורך דורות רבים. המאפודונגון אינה כלל רק אוסף שרירותי של מילים אלא דרך שלמה ועשירה לחלק, לסדר ולהבין את המציאות. אובדן של שפה, במונחיו החדים של קונדיאק, אינו כלל אובדן של מילון בלבד אלא אובדן טרגי של מבנה מחשבה שלם ובלתי ניתן לשחזור. לכן החייאת השפה בסרט היא, כפשוטה וכמשמעה, החייאת עולם שלם של תודעה אנושית.

זהות שנשמרת בלשון

הסרט שואל בגלוי מה מלכד ומחזק את זהותנו האנושית ועד כמה עמוקים באמת שורשינו בעבר. קונדיאק היה משיב בביטחון שהזהות נשמרת במידה רבה מאוד דווקא בשפה, משום שהיא זו שנושאת בתוכה את הזיכרון הקולקטיבי ואת אופן ההרגשה הייחודי של הקהילה כולה. המחקר הלשוני והגנטי בסרט נעים זה לצד זה בהרמוניה, אך דווקא הרובד הלשוני הוא שנוגע ישירות ובאופן העמוק ביותר בתודעה, במה שאדם חושב, מרגיש ותופס כשלו ממש.

מן החושים אל ההפשטה

קונדיאק דמיין בניסוי מחשבה מפורסם פסל דומם שמתעורר בהדרגה לתודעה מלאה, חוש אחר חוש, וכך המחיש בבהירות שכל ידע אנושי צומח מלמטה, מן הרשמים החושיים כלפי מעלה אל ההפשטה. השפה היא בדיוק השלב הקריטי שבו הרשמים הגולמיים הופכים למושגים מסודרים ולזיכרון בר שיתוף. משלחת שמתחקה בסבלנות אחר שורשי שפה עוקבת למעשה אחר הדרך הארוכה שבה קהילה שלמה בנתה, מן החושים ומן הניסיון החי, את מגדל המושגים המופלא שלה.

המדע שמקשיב ללשון

הדוקומנטרי הזה, שנעשה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ציריך, מחבר יחד מחקר מדעי מדויק עם הקשבה עמוקה וסבלנית לשפה חיה ונושמת, ולפי הנתונים הוא יצירה משנת 2024 שנעשתה בין שווייץ לצ'ילה. קונדיאק, שהיה בעצמו גם איש מדע חד וגם פילוסוף מעמיק של הלשון, היה מוקיר מאוד את השילוב הנדיר הזה. הוא ראה בניתוח הזהיר של השפה את הדרך המדויקת והבטוחה ביותר להבין לעומק כיצד בני אדם באמת חושבים ותופסים את עולמם.

לדבר פירושו להשתייך

המסקנה הקונדיאקית העולה מן הסרט עדינה מאוד וחזקה בעת ובעונה אחת: ללמוד את שפת האבות אין פירושו כלל רק להחיות מילים עתיקות מן האבק, אלא לחזור ולהשתייך אל דרך חשיבה שלמה ואל בית רוחני. הצופה מבין בסופו של הסרט שהמאבק העיקש על שפה הוא בעצם מאבק על עצם היכולת האנושית לחשוב, לזכור ולהרגיש כקהילה מלוכדת. בלשון, לימד אותנו קונדיאק בבהירות, שוכן לא רק כלי התקשורת החיצוני, אלא הבית הפנימי של המחשבה עצמה.

לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס

מסע מדעי אל שפה ושורשים. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.