המחשבה הסינית תיארה את תנועת העולם בעזרת חמשת השלבים: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. אלה אינם יסודות דוממים ונפרדים אלא שלבים בתוך מחזור נצחי, שכל אחד מהם מוליד את הבא אחריו ומדכא אחר. העץ מזין את האש, האש הופכת לאפר שהוא אדמה, האדמה מולידה מתכת, המתכת נמסה כמים. הוגים סיניים החילו את המחזור הזה גם על עלייתן ונפילתן של שושלות. הסרט הזה, המתרחש בקיץ 1917 כשרוסיה והעולם כולו עומדים על פרשת דרכים בין שתי תקופות, מביט ברגע שבו שלב אחד נשרף כליל ומפנה מקום לבא אחריו.

הרגע שלפני המעבר

איש בסרט אינו יכול לנחש עד כמה חייו ישתנו בקרוב, עד כמה קרובה ההתהפכות. חמשת השלבים מלמדים שהמעבר תמיד מגיע בהכרח, אך לעיתים הוא נראה בלתי נראה ברגע שלפניו, כשהכל עדיין נדמה יציב. האש בשיאה הבוער כבר נושאת בתוכה את האפר שיהפוך בקרוב לאדמה, גם אם הלהבה עוד גבוהה. הקיץ הרוסי של 1917, השקט לכאורה, הוא רגע כזה בדיוק: שלב שמיצה את עצמו ועומד להתהפך, בעוד החיים היומיומיים נמשכים כרגיל, כאילו דבר אינו עומד להשתנות מן הקצה אל הקצה.

מלחמה, אהבה, שלום

הסרט מוקדש לשלום, לאהבה ולמלחמה, ושלושתם אינם ניגודים מוחלטים אלא שלבים במחזור אחד ורציף. חמשת השלבים אינם מדרגים ערכית בין טוב לרע, אינם אומרים שהאש רעה מן המים, אלא מתארים תנועה שבה כל מצב חולף בהכרח ומוליד את היפוכו. השלום מוליד בשקט את התנאים למלחמה, המלחמה מכלה ושורפת ומפנה בסופה מקום לשלום חדש. הסרט אינו מטיף נגד המלחמה במישרין, הוא עושה דבר עמוק יותר, ממקם אותה בתוך מחזור גדול שבו שום מצב, לא הטוב ולא הרע, אינו האחרון והסופי.

הפילם כחומר מזדקן

הבחירה לצלם על פילם שחור לבן של שש עשרה ושלושים וחמישה מילימטר, ולפתח אותו בטנקים ספירליים ידניים, נוגעת בעצמה בזמן ובחומר בדרך עמוקה. הצלולואיד עצמו מזדקן, נשרט, משתנה עם הזמן ונושא את חותמו. הוא נתון בעצמו בתוך חמשת השלבים, המתכת של המצלמה, המים של נוזל הפיתוח, האש של האור החושף. הסרט אינו רק מתאר מעבר בין עידנים אלא מגלם אותו בגופו ממש, בטקסטורה הגרעינית של חומר שנושא בבירור את חותם הזמן שחלף עליו, ובכך הופך את הצורה עצמה לחלק מן התוכן.

הכרוניקה כעדות

בפינאלה של הסרט משולבת כרוניקה תיעודית מקורית של צבא קולצ’ק מ-1919 ושל עוצמת הצבא הלבן במזרח הרחוק מ-1922. השילוב הזה בין בדיון לתיעוד ממחיש את המחזוריות בצורה חדה: הסיפור הבדוי של 1917 נפגש עם התיעוד היבש של השנים שאחריו, וסוגר מעגל שלם. חמשת השלבים אינם מושג מופשט ומרוחק, הם ההיסטוריה עצמה, שבה כוח פוליטי עולה, שולט, נכשל ונמוג, ומפנה מקום לבא אחריו. העדות התיעודית שבסוף אינה אלא האפר הממשי של אותה אש שראינו בוערת בחלקו הבדוי של הסרט.

הזיכרון כשלב בפני עצמו

שם הסרט, חלומות העבר, מציב את הזיכרון עצמו בתוך המחזור. העבר אינו קפוא ומת, הוא ממשיך לפעול בהווה כמו שלב שהוליד את הבא אחריו. חמשת השלבים מלמדים שדבר אינו נעלם באמת אלא הופך לצורה אחרת, וכך גם הזיכרון: מלחמת האזרחים שהסתיימה ממשיכה לזרום בתודעה של מי שבא אחריה. הסרט, בהיותו חלום על העבר, מבצע בעצמו את תנועת המחזור, מחזיר את מה שנשרף אל ההווה כאפר פורה שממנו צומחת הבנה חדשה של הזמן.

מאה שנה של מחזור

סרטו הקצר של דמיטרי פרולוב, רוסיה 2022, מוקדש למאה שנה לסיום מלחמת האזרחים ברוסיה. המרחק של מאה שנה מאפשר לראות את המחזור כולו מלמעלה, את השלב שנשרף ואת זה שקם על מקומו. חמשת השלבים אינם מנחמים בכך שהכל חוזר, שכן אין בהם הבטחה למחילה, אלא מלמדים ענווה מפוכחת: איננו עומדים לעולם בקצה ההיסטוריה כפי שאנו נוטים לחשוב, אלא בתוך תנועה מחזורית שתמשיך הרבה אחרינו, בדיוק כפי שנעה זמן רב לפנינו, בלי שנשאל.

לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס

עשרים דקות על סף שבין שני עידנים. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.