לב הבהגווד גיטא הוא רגע של משבר: הלוחם ארג'ונה ניצב מול שדה קרב ומשותק מספק, ידיו רופפות ולבו נמס. קרישנה אינו פוטר אותו מן הפעולה אלא מבהיר לו את דהרמה שלו, את החובה הנובעת ממקומו ומטבעו בעולם. "הטיהור הברזילאי" של מרסלו נ. רייס, המבוסס על אירועים אמתיים, מעמיד את לינקולן, חייל לשעבר, הנאלץ להגן על משפחתו כשהמשטרה כולה שובתת והעיר נשטפת בפשע ובאלימות. זהו רגע ארג'ונה מובהק: מה חובתו של אדם כשהסדר קורס והבחירה שנכפית עליו כולה מרה.

הדהרמה כחובה נתונה

הגיטא אינה מדברת על חובה מופשטת וכללית אלא על סְוַדהרמה, החובה המסוימת של אדם מסוים במקומו המסוים ובנסיבותיו המסוימות. לינקולן אינו יכול לבחור להיות מישהו אחר או להיוולד למצב אחר. הוא חייל לשעבר, אב, בן משפחה, והנסיבות מזמנות אותו לפעולה שנובעת בדיוק מכל אלה. הגיטא מלמדת אמת קשה: מוטב למלא את דהרמה שלך גם בפגם ובחוסר שלמות, מאשר למלא היטב דהרמה של אחר שאינה שלך. החובה אינה נבחרת מתוך קטלוג של אפשרויות, היא מתגלה מתוך מי שאתה ומן המקום שבו אתה עומד.

לפעול כשאין ברירה טובה

המצב בעיר, שבו כל מוסדות הסדר קרסו בבת אחת, אינו מציע בחירות נקיות ומנחמות. כל פעולה כרוכה במחיר, וכל דרך פתוחה בפני לינקולן מובילה דרך כאב. גם ארג'ונה עמד מול מלחמה שכל צד בה כאב לו, שבה נאלץ להילחם בקרוביו ובמוריו. הגיטא אינה מיפה את המצב ואינה מעמידה פנים שיש מוצא זך, היא מלמדת כיצד לפעול בתוך המצב הבלתי אפשרי בלי להתפרק ובלי לאבד את הנפש. לינקולן אינו יכול להימנע מפעולה, שכן גם ההימנעות היא בחירה שמשלמים עליה מחיר. השאלה אינה אם לפעול, אלא כיצד לפעול נכון.

אלימות בכובד ראש

הסרט עוסק באלימות ממשית וקשה, ומוטב לדבר בה בזהירות, בלי הילה של גבורה ובלי סנסציה. הגיטא עצמה איננה שיר הלל למלחמה או קריאה לשפיכות דמים. היא ניסיון עמוק להבין כיצד אדם ממלא את חובתו בעולם שאינו טהור, בעולם שבו לעתים אין דרך להימנע מפעולה קשה, בלי שהפעולה תבלע את נשמתו ותהפוך אותו למה שהוא נלחם בו. המפתח, לפי קרישנה, הוא בכוונה ובריחוק מן הפרי: לפעול מתוך חובה ולא מתוך שנאה, מתוך הגנה ולא מתוך תאוות נקם. זה בדיוק ההבדל הדק בין הגנה מוצדקת לבין השתלחות שמאבדת את דרכה.

המשפחה כמעגל הדהרמה

לינקולן פועל כדי להגן על משפחתו, על הקרובים לו ביותר. בגיטא, מעגלי החובה מתרחבים בהדרגה מן הפרט אל המשפחה, אל הקהילה, ועד אל הסדר הקוסמי כולו. ההגנה על הקרובים אינה אנוכיות צרה אלא מילוי של חובה במעגל הקרוב והמיידי ביותר, המעגל שהאחריות עליו מוטלת ראשונה. כשהמדינה נסוגה ומוסדות הסדר קורסים, נופלת האחריות בהכרח על הכתפיים הקרובות ביותר, על האב שנותר לבדו מול הכאוס. הגיטא מכירה במעגלי החובה האלה ואינה מזלזלת בהם, שכן מי שאינו מגן על הקרוב לא יוכל להגן על הרחוק.

סיפור אמתי, שאלה נצחית

הסרט מבוסס על אירועים שהתרחשו בפברואר אלפיים שבע עשרה באספיריטו סנטו, כשהמשטרה שבתה, יחידת עילית פורקה, והעיר נמסרה לתוהו. העובדה שכל זה קרה באמת מחדדת את השאלה ומוציאה אותה מן ההפשטה. הדהרמה אינה תרגיל תיאורטי לחדר הלימוד אלא תביעה חיה שמופנית אל אנשים ממשיים ברגעי חירום ממשיים, כשאין זמן להתפלסף. לינקולן, כמו ארג'ונה, אינו יכול לברוח אל דיון מופשט, עליו לפעול עכשיו, במציאות שנכפתה עליו. סרטו של מרסלו נ. רייס, מבוסס על סיפור אמתי.

לשאת את החובה

הגיטא אינה מבטיחה שהפעולה הנכונה תוביל לניצחון, לשלווה או אפילו לתוצאה טובה. היא מבטיחה רק שמילוי החובה מתוך כוונה נקייה, בלי היקשרות לפרי ובלי שנאה, שומר על שלמות האדם גם בתוך התוהו הגדול ביותר. זו התביעה השקטה והתובענית שהסרט מעמיד בפנינו: לא לברוח מן הרגע ומן החובה שהוא מטיל, אלא לשאת אותה כפי שהיא, בכובד ראש ובלב שלם.

לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס

שבעים דקות על חובה ברגע שהסדר נעלם. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.