פיתגורס גילה שהצליל נשמע היחסים שבין מספרים. כשמחלקים מיתר ביחסים פשוטים, שניים לאחד, שלושה לשניים, נשמעים המרווחים המצלצלים בהרמוניה. מכאן הסיק שהיקום כולו בנוי ממספר, ושהמוזיקה אינה בידור אלא כוח המסדר את הנפש ואף מרפא אותה. 'אוונטיקה' מספר על רקדנית קלאסית הודית מחוננת בת שמונה עשרה, ועל מאפיה שמגיעה אל קורבנותיה דרך מוזיקה ממכרת, והופך את התובנה הפיתגוראית לאזהרה. הפיתגוראים לא הפרידו בין מדע למוסר, בין מספר לנפש, וראו בהרמוניה של הצליל דגם של הסדר הראוי גם בתוך האדם. הסרט הופך את הדגם הזה על פיו. אצל פיתגורס ההרמוניה הייתה תמיד כוח לטובה, נתיב אל הסדר ואל הבריאות, ולכן דווקא ההיפוך שהסרט מציע, הרמוניה שמשעבדת במקום לרפא, נוקב וחריף כל כך.
המוזיקה שמעצבת נפש
הפיתגוראים האמינו בכוחה של המוזיקה לרפא, נגינה מסוימת מרגיעה כעס, אחרת מגרשת דאגה. אבל אם ללחן יש כוח לסדר את הנפש, יש לו גם כוח לפרק אותה. בסרט המוזיקה אינה מרפאת אלא ממכרת, לא מכוונת אל ההרמוניה אלא כובלת. פיתגורס היה מזהה בכך את הצד האפל של תורתו. אותו כוח עצמו שמסוגל להביא את הנשמה לידי סדר יכול, בידיים אחרות, למשוך אותה אל תוך אי סדר שנראה כלפי חוץ כהרמוניה.
הריקוד כמספר חי
אוונטיקה היא רקדנית קלאסית, ובמסורת ההודית הריקוד הוא גיאומטריה בתנועה, תבנית של קצב ומחווה החוזרת בדיוק. פיתגורס ראה בריקוד ובמוזיקה שני ביטויים של אותו סדר מספרי. הרקדנית מגלמת את ההרמוניה בגופה, את השליטה שבה כל תנועה מונחת במקומה. דווקא משום כך המלכודת מכוונת אליה, מפני שהכוח שמושך אותה אל הריקוד, אל היופי המסודר, הוא אותו כוח שהמאפיה מנצלת כדי למשוך אותה אל התהום.
ההרמוניה של הכדורים השמימיים
פיתגורס דימה שהכוכבים בתנועתם משמיעים מוזיקה, הרמוניה של הספירות שאיננו שומעים מפני שהיא מלווה אותנו מרגע הלידה. הרעיון הזה קובע שיש סדר נסתר תחת פני הכאוס. הסרט בונה עולם שבו סמל מסתורי מופיע על ידה של הנערה, סימן של מערכת סמויה הפועלת מאחורי הקלעים. כמו ההרמוניה השמימית, גם הרשת הפלילית פועלת לפי חוקיות שאינה נראית, וקורבנותיה אינם יודעים שהם נעים בתוך תבנית שנקבעה מראש.
הכת והסוד
הפיתגוראים לא היו רק אסכולה אלא כת, בעלת טקסי חניכה, סודות וכללי חיים מחמירים. הידע היה שמור למי שעברו את המסע הפנימי, והגבול בין החברים ובין הזרים נשמר בקנאות. הסרט מתאר מבנה דומה במהופך, אפליקציה סודית ומוזיקה שמשמשות שער אל עולם סגור ומסוכן. מה שאצל הפיתגוראים היה נתיב אל טוהר, כאן הוא מסלול אל שעבוד, אבל המבנה, של סוד המושך פנימה דרך הרמוניה, נשאר זהה.
לשמור על הסדר
אל מול הכוח האפל מתאחדים ההורים, פסיכיאטר, קצין וגם מומחה טכנולוגי, כל אחד מגן על סוג אחר של סדר, הנפש, החוק, המשפחה, המערכת. פיתגורס היה אומר שכל אלה הם ניסיונות להשיב את ההרמוניה שהופרה. סרטו הקצר של אניל קיי.סי., איחוד האמירויות, נוגע בנושאים קשים של סמים וניצול בזהירות, ובונה מהם מותחן שבמרכזו שאלה פיתגוראית, מי שולט בלחן ששולט בנפש.
הטיהור של הנפש
הפיתגוראים האמינו בגלגול הנשמות, שהנפש עוברת מגוף לגוף ומבקשת להיטהר לאורך המסעות האלה. המוזיקה הייתה עבורם כלי טיהור, דרך להשיב את הנפש אל ההרמוניה שממנה סטתה. כאן טמונה האירוניה החדה של הסרט, שאותה מוזיקה שאמורה לטהר משמשת לטמא, למשוך את הנפש הצעירה מטה במקום להעלותה. אוונטיקה הרקדנית, שכל אמנותה היא חיפוש הסדר וההרמוניה, נעשית מטרה בדיוק מפני שהיא פתוחה אל כוח הצליל. הסרט מזכיר שכלי הטיהור הרוחני העדין ביותר הוא גם, בידיים מושחתות, כלי השעבוד היעיל ביותר של הנפש.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
אותו לחן שמרפא נפש יכול, בידיים אחרות, לכבול אותה. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.