הקבלה מכנה את המקור האלוהי שלפני כל צמצום וכל גבול בשם אין סוף, מה שאין לו תחילה ואין לו קץ, שבו כל הזמנים והאפשרויות כלולים כאחד בלי הבחנה של קודם ומאוחר. שם הסרט, סטייה, חלום שכבר נחלם, נוגע באותה תחושה חמקמקה של דז׳ה רב, שבה רגע נדמה מוכר כאילו כבר חלמנו אותו קודם. זו נגיעה, אולי בלי כוונה, באותה נצחיות שבה הכל כבר נוכח, ושבה ההבחנה בין מה שקורה עכשיו למה שכבר קרה מאבדת את תוקפה.
מה שאין לו גבול
האין סוף, לפי המקובלים, קודם לזמן ולמרחב, ולכן אין בו לא עבר ולא עתיד כפי שאנו מכירים אותם. הכל בו הווה תמידי. תחושת החלום שכבר נחלם היא כמו סדק שדרכו מבצבצת האמת הזו: הרגע נדמה מוכר מפני שברובד עמוק אין רגע חדש באמת, הכל כבר כלול במקור. הסרט בונה עולם שבו הגבול בין מה שקורה עכשיו למה שכבר קרה מיטשטש, כאילו נפער חלון אל מה שמעבר לזמן, אל הרובד שבו כל הרגעים שרויים יחד בלי סדר של לפני ואחרי.
צ׳ייס ומיילס
צ׳ייס, החוקרת, מגיעה לפריצת דרך ונזקקת לעזרתו של מיילס, זר שעליו קראה במאמרים רבים. יש בפגישתם איכות של גורל, כאילו הייתה כתובה מראש. בלשון הקבלה, כל מפגש כבר כלול באין סוף, וההיכרות עם הזר שנדמה מוכר היא הד של אותה כלילות. צ׳ייס מכירה את מיילס עוד לפני שפגשה אותו, מפני שברובד של האין סוף שום דבר אינו באמת חדש, והכל כבר היה נוכח. הזרות והמוכרות מתמזגות בו לאחת, שכן מי שנפגש כבר היה מאז ומתמיד חלק מאותה שלמות אחת.
הגבול המיטשטש
הסרט מכריז שהגבול בין חלום למציאות עומד להיטשטש. הקבלה תלמד שהגבולות עצמם הם תוצר של הצמצום, של ההתגלמות בעולם המוגבל, ואילו במקור אין גבול כלל. כשהחלום והמציאות נמסכים זה בזה, מתגלה שהחלוקה ביניהם הייתה משנית מלכתחילה. הדז׳ה רב הוא רגע שבו קרום הגבול נסדק, ומבעד לסדק חשה צ׳ייס את הרובד שבו חלום ומציאות עדיין אחד, לפני שנפרדו. הגבולות שנראים לנו מוצקים הם קרומים דקים, והם נמסים ברגע שבו הנפש נוגעת במקור שקדם לכל חלוקה.
הניסוי והנצח
צ׳ייס חוקרת, מנסה להגיע לשלב הבא בניסוי. יש אירוניה עדינה בכך שהמדע, המבקש לשלוט בזמן ובסיבה, נתקל דווקא באין סוף שחומק מכל שליטה. ככל שהיא מעמיקה, כך היא נשאבת אל רובד שבו אין שלב ראשון ואין שלב הבא, שבו הכל בו זמנית. הקבלה מזהירה שהמבקש לגעת באין סוף עלול לגלות שהוא עצמו נכלל בו, ושהחוקר נעשה חלק מן החידה שביקש לפתור. השליטה שהניסוי מבטיח מתהפכת, שכן מול האין סוף אין עמדה חיצונית של שולט, יש רק השתתפות במה שאין לו גבול.
סטייה מן הקו
שם הסרט, סטייה, מרמז על יציאה מן המסלול הישר, מן הקו הרגיל של הזמן והסיבה. הקבלה תראה בכך לא תקלה אלא פתח. הזמן הליניארי הוא תוצר של העולם המצומצם, ואילו הסטייה ממנו היא נגיעה ברובד הגבוה יותר של האין סוף, שבו הקו נמס למעגל ולנצח. מה שנראה כשיבוש של המציאות הוא אולי הצצה אל מבנה עמוק יותר, שבו הזמן אינו נהר זורם בכיוון אחד אלא ים דומם שכל טיפותיו נוכחות בבת אחת.
חלום כזיכרון של הכל
אם הכל כבר כלול באין סוף, אזי החלום אינו המצאה אלא סוג של זיכרון, נגיעה במה שתמיד היה. סרטו הקצר של רוקו פאולו, קנדה 2023, בונה מותחן פסיכולוגי שבו הגבולות נמסים, ומזמין להרהר בתחושה שכולנו מכירים, שרגע מסוים כבר נחלם. הקבלה מציעה לכך פירוש עמוק: אנו נזכרים באין סוף שממנו באנו, ושבו כל חלום וכל מציאות שמורים כאחד מאז ולתמיד. הדז׳ה רב אינו תקלה בזיכרון, הוא הבזק של אמת, רגע שבו הנפש נוגעת שוב במקור שבו הכל כבר היה ועודנו.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
מותחן שבו הגבול בין חלום למציאות נמס. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.