אוקטובר

נקודות מרכזיות על "אוקטובר" של סרגיי אייזנשטיין:

• הסרט הוזמן על ידי המדינה הסובייטית לציון עשר שנים למהפכה, וצולם בלנינגרד במקומות שבהם האירועים באמת קרו, כולל בתוך ארמון החורף עצמו.

• ההסתערות על הארמון כפי שאייזנשטיין ביים אותה משמשת עד היום כצילום תיעודי בספרי לימוד ובכתבות. האירוע האמיתי היה קטן ודרמטי הרבה פחות.

• כאן פיתח אייזנשטיין את מה שכינה מונטאז' אינטלקטואלי: חיבור בין שני שוטים כדי לייצר רעיון מופשט, ולא רק רגש.

• טרוצקי נדחק מהשלטון בזמן שהסרט נערך, ואייזנשטיין נאלץ לחתוך אותו החוצה.

• הסרט יצא באיחור, אחרי התאריך שלכבודו נעשה, והתקבל בצינה גם בקרב הקהל וגם בקרב הממסד.

מה בעצם קורה בסרט?

הסרט עוקב אחרי אירועי 1917 ברוסיה, מהפלת הצאר בפברואר ועד השתלטות הבולשביקים באוקטובר. אין בו גיבור יחיד ואין עלילה במובן המקובל. במקום זה יש רצף של מהלכים היסטוריים: הפלת פסל הצאר, הממשלה הזמנית של קרנסקי, ימי יולי, ולבסוף הלילה שבו נכבש ארמון החורף. השחקנים אינם שחקנים מקצועיים אלא נבחרו לפי המראה שלהם, שיטה שאייזנשטיין קרא לה טיפאז. את לנין מגלם פועל בשם ואסילי ניקנדרוב.

שיטת הטיפאז הזו אינה קוריוז. אייזנשטיין סבר שפרצוף אנושי הוא סוג של כתב, ושהצופה קורא ממנו מעמד ואופי בתוך שבריר שנייה. לכן חיפש פנים ולא כישרון: איכר אמיתי לתפקיד איכר, קצין לשעבר לתפקיד קצין. הבחירה הזו נובעת ישירות מהאידאולוגיה שלו, שלפיה גיבור הסרט הוא ההמון ולא היחיד, ולכן אין צורך בכוכב. באופן אירוני, בחירת לנין דווקא עוררה מחלוקת, ויש דיווחים שלנין המגולם נראה לצופים מלאכותי מדי.

למה הסרט נעשה בכלל?

זו לא הייתה יוזמה של יוצר. המדינה הסובייטית הזמינה שני סרטים לציון עשור למהפכה, ואייזנשטיין קיבל את המשימה על סמך ההצלחה של "אוניית הקרב פוטיומקין". הוא קיבל גישה חסרת תקדים: הצבא האדום הועמד לרשותו, הארמון נפתח בפניו, וחלקים מלנינגרד הוחשכו לצורך הצילומים. זהו אחד המקרים המובהקים בהיסטוריה שבהם מדינה ממנת יוצר אוונגרד כדי שיכתוב לה את הזיכרון הלאומי.

מה זה מונטאז' אינטלקטואלי?

ב"פוטיומקין" השתמש אייזנשטיין בעריכה כדי לייצר רגש. באוקטובר הוא ניסה משהו שאפתני יותר: לייצר באמצעותה רעיון מופשט. התיאוריה גורסת ששני שוטים שאין ביניהם קשר עלילתי, כשהם מוצמדים, מולידים אצל הצופה מושג שלישי שאינו קיים באף אחד מהם. זה ניסיון להפוך את הקולנוע לשפה שמסוגלת לטעון טענות, ולא רק לספר סיפורים. רוב המבקרים סבורים שהניסוי לא הצליח במלואו, אבל הוא השפיע עמוקות על התיאוריה של הקולנוע ועל הפרסומת והתעמולה שבאו אחריו.

מה קורה בסצנת האלים?

זו הדוגמה המפורסמת ביותר לשיטה. בתגובה לקריאה לשמור על האמונה, הסרט מציג רצף של פסלי אלוהות: קודם דמות ישו מפוארת בסגנון בארוק, אחריה אלים הודיים, סיניים, אליל מאזכר תרבויות אפריקה, ולבסוף פסל פרימיטיבי גס. שום דבר בעלילה לא קורה. מה שקורה הוא טענה: כל האלים הם אותו דבר, וההבדל ביניהם הוא עניין של קישוט. זו תעמולה אנטי דתית ישירה, והיא מבוצעת אך ורק בעריכה, בלי מילה אחת.

מה עושה הטווס לקרנסקי?

אלכסנדר קרנסקי, ראש הממשלה הזמנית, מוצג בסרט כטיפוס יהיר. אייזנשטיין חותך בין קרנסקי שעולה במדרגות הארמון לבין טווס מכני שפורש את זנבו ומסתובב. הצופה לא צריך הסבר. הדימוי אומר יומרה ריקה, והוא אומר את זה בשנייה. זו לעג פוליטי שנעשה כולו בחיתוך, וזו אחת הסיבות שהסרט נלמד עד היום בקורסי עריכה: הוא מדגים איך אפשר לאפיין דמות בלי לתת לה תו אחד של משחק.

האם ההסתערות באמת נראתה ככה?

לא, וזו הנקודה החשובה ביותר בסרט הזה. כיבוש ארמון החורף בליל 25 באוקטובר 1917 היה אירוע מצומצם יחסית, עם התנגדות מועטה ומספר נפגעים קטן. אייזנשטיין ביים במקומו סצנה של המונים שמציפים את השערים ומטפסים על השער המוזהב. הסצנה הזו הייתה כה משכנעת שהיא נדדה מהסרט אל ארכיוני החדשות, ומשם אל ספרי היסטוריה, אל תוכניות טלוויזיה ואל אתרים. מיליוני בני אדם ראו את ההסתערות ומאמינים שהם ראו תיעוד. סרט תעמולה החליף את הזיכרון של האירוע שאותו הוא נועד להנציח.

קיימת גם אמרה עקשנית שלפיה בשחזור של אייזנשטיין נפצעו יותר אנשים מאשר בכיבוש האמיתי. קשה לאמת אותה, והיא כנראה מוגזמת, אבל היא שרדה משום שהיא לוכדת משהו נכון: היקף ההפקה היה עצום ביחס לאירוע שאותו שחזרה. אלפי ניצבים, תאורה שהוסטה מהעיר, וימי צילום ארוכים בתוך מבנה ממשלתי פעיל. ההיסטוריה קיבלה גרסה מפוארת מהמקור, וזה בדיוק מה שהוזמן.

למה טרוצקי נעלם מהסרט?

בזמן העבודה על הסרט הוכרע מאבק הירושה בין סטלין לטרוצקי. טרוצקי, שהיה דמות מרכזית באירועי 1917, סולק מהמפלגה בסוף 1927, בדיוק כשהסרט היה בעריכה. אייזנשטיין נאלץ להסיר אותו. זהו אחד המקרים המוקדמים והמתועדים ביותר של מחיקה היסטורית בקולנוע, והוא הופך את הסרט למסמך כפול: הוא מתעד גם את הגרסה הרשמית של 1917, וגם את מה שקרה לגרסה הזו בזמן שהיא נכתבה.

במה הוא שונה מפוטיומקין?

"פוטיומקין" בנוי סביב רגש: מדרגות אודסה מייצרות אימה ואבל שכל צופה מרגיש מיד. אוקטובר מנסה לפנות אל השכל. הוא צפוף בדימויים סמליים, דורש ידע היסטורי מוקדם, וקצב החיתוך שלו לעיתים כה מהיר שקשה לעקוב. התוצאה היא סרט שנחשב מבריק על הנייר ותובעני מאוד בצפייה. גם הקהל הסובייטי של אז התקשה איתו, וזו אחת הסיבות שהוא מעולם לא זכה לאהדה שלה זכה קודמו.

מבחינת אייזנשטיין עצמו זו הייתה נקודת מפנה. הביקורת על אוקטובר סימנה את תחילת המתח בינו לבין הממסד הסובייטי, מתח שילווה אותו עד סוף חייו. פרויקטים שלו בוטלו באמצע, סרט שצילם במקסיקו לא הושלם מעולם, וחלק שני של "איוואן האיום" נגנז בהוראת סטלין. הוא מת ב-1948 בגיל חמישים. היוצר שהמדינה בחרה בו כדי לכתוב את הזיכרון שלה הפך תוך שנים ספורות למי שצריך להיזהר ממנה.

מה הקשר בינו ללומייר ולוורטוב?

שלושתם נוגעים באותה שאלה מזוויות שונות. לומייר הניח למצלמה לרוץ והאמין שהיא מתעדת. ורטוב טען שהמצלמה רואה טוב מהעין ושצריך להראות לצופה איך הסרט נבנה. אייזנשטיין הלך לכיוון ההפוך משניהם: הוא בנה מציאות שלא הייתה, בכוונה, ובאמצעים קולנועיים משוכללים, וזה עבד כל כך טוב שההיסטוריה קיבלה אותה. שלושתם צדקו, ורק אחד מהם שינה את מה שאנשים חושבים שקרה.

אז איך צופים בו היום?

הסרט בנחלת הכלל וזמין לצפייה חופשית ומלאה ברשת. הגרסה שאנחנו מפנים אליה היא באורך מאה ושלוש דקות באיכות גבוהה, עם כרטיסי הכותרת מתורגמים לאנגלית. חשוב לומר בכנות: אין לסרט הזה גרסה עם כתוביות בעברית, והוא רווי בכרטיסי כותרת שנושאים מידע חיוני. מי שאינו קורא אנגלית יתקשה לעקוב. אין הרשמה ואין מנוי. אנחנו לא מארחים אותו אצלנו, רק מפנים.

שאלות נפוצות

האם אפשר לצפות באוקטובר בחינם?

כן. הסרט בנחלת הכלל וזמין לצפייה חופשית ומלאה ביוטיוב, בלי הרשמה ובלי תשלום.

יש כתוביות בעברית?

לא. הגרסה שאנחנו מפנים אליה כוללת כרטיסי כותרת מתורגמים לאנגלית, ולא מצאנו אף גרסה עם עברית. בניגוד לסרטים אילמים אחרים במדור, כאן הכתוביות חיוניות להבנה.

כמה זמן הסרט?

מאה ושלוש דקות בגרסה שאנחנו מפנים אליה. קיימות גרסאות באורכים שונים, בין השאר בגלל חתכי צנזורה ובגלל קצב הקרנה משתנה.

האם ההסתערות על ארמון החורף בסרט היא צילום אמיתי?

לא. זהו שחזור שאייזנשטיין ביים ב-1927, עשר שנים אחרי האירוע. הוא משמש מאז בטעות כצילום תיעודי במקומות רבים. האירוע ההיסטורי עצמו היה מצומצם ופחות דרמטי בהרבה.

מה הקשר בינו לבין ההרצאות האחרות במדור?

הוא שייך לאשכול "קולנוע ותעמולה" יחד עם "אוניית הקרב פוטיומקין", "הולדתה של אומה" ו"טירוף המריחואנה", ומשיק לאשכול שפת הקולנוע דרך ורטוב.