הקולנוע ההודי העצמאי גילה בעשור האחרון שאפשר לספר סיפורי פשע בלי הזוהר של בוליווד, וש"גנגס אוף וואסייפור" של אנוראג קאשיאפ פתח דלת שדרכה נכנסו רבים. "סוחר המוות" של רישאב ראסטוגי עומד בפתח הזה, אבל בוחר בכיוון מופנם יותר.

שני צירי זמן ואדם אחד

הסרט מפצל את אגסטיה ראטהורה בין מרחב יבש וכמו אינסופי שבו הוא לבד, לבין העבר שבו הייתה לו אישה וחיים. הפיצול אינו טריק מבני, הוא מצב נפשי. אדם שמנסה להיות מישהו אחר חי ממילא בשני זמנים.

מוזיקה כזיכרון

ההנחיה שמובילה את הגיבור בציר הבודד היא צליל. הבחירה להשתמש במוזיקה כמפה ולא כרקע רגשי היא הרעיון היפה של הסרט, והיא נותנת לפסקול תפקיד עלילתי ממש.

שאלת התשלום

הסרט שואל אם אדם שמשנה את עצמו נותר חייב על החובות שהשאיר מאחור. זו שאלה תיאולוגית יותר מפלילית, וההודיות שלה, על הקארמה שמחכה בסבלנות, נותנת לה משקל תרבותי ספציפי.

אורך שמשרת את הכוונה

שבעים ושתיים דקות מונעות מהסיפור להתפזר לסאגה. הצמצום מחדד את הטרגדיה במקום לדלל אותה. סרטו של רישאב ראסטוגי, הודו 2014.

לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס

מותחן שהעניין שלו הוא באשמה. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.