יש קלאסיקות קאלט, ויש קלאסיקות קאלט. "המוח שלא מת" משנת 1962 שייך לקטגוריה הנדירה של סרטים שהם כל כך גרוטסקיים, כל כך נועזים וכל כך מטורפים, עד שהם הופכים לגאוניים. שבעים ואחת דקות של פולחן B-מובי טהור.
מדען מטורף וראש במעבדה
ד"ר ביל קורטין הוא מנתח גאון, אחוז אובססיה לניסויים אסורים. כשתאונת דרכים קטלנית גוזלת את ראש ארוסתו, הוא עושה את הבלתי יאמן: שומר אותו בחיים במעבדתו. הדמות הזו ממשיכה ישירות את מסורת המדען המטורף, מ"פרנקנשטיין" ואילך, אבל מוסיפה לה ממד מצמרר ואבסורדי משלה.
ציד אחר "הגוף המושלם"
כאן הסרט הופך באמת מעניין. בעוד ראשה הכרות של הארוסה מתחנן למות, קורטין יוצא למסע מצמרר בין מועדוני לילה ובתי מלון כדי למצוא לה גוף חדש "מושלם". מתחת לקליפת ה-B-מובי מסתתרת אמירה מטרידה על אובייקטיפיקציה: הגבר שמחפש גוף נשי מושלם בעוד האישה עצמה רק רוצה שיניחו לה. זה מצמרר היום אפילו יותר מאשר ב-1962.
כשהגרוטסקה הופכת לאמנות
"המוח שלא מת" הוא קלאסיקת אימה ומדע בדיוני גרוטסקית משחר הקולנוע הקאלטי. הוא נועז, מוגזם, ולפעמים מצחיק בלי כוונה, ובדיוק בכך טמון קסמו. סרטים כאלה הם נשמת אפו של הקאלט, יצירות שלא מתביישות במה שהן, ושהפכו עם השנים לאהובות דווקא בגלל הפגמים שלהן.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
פולחן B-מובי גרוטסקי בן 71 דקות, בנחלת הכלל. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.