אודיסאוס חזר לאיתקה אחרי עשרים שנה ומצא את ביתו מלא מחזרים שחילקו ביניהם את רכושו והתייחסו אליו כאל קבצן. "טקסס המוזר" של ג'סטין יוג'ין אוונס מקצר את הזמן לחודשיים, מחליף את הים בחלל ואת הארמון בחבורת פושעים, ושומר על העלבון המקורי במלואו.

מערבון בחלל ולא מדע בדיוני

השילוב בין הפרונטייר האמריקאי לחלל אינו חדש, אך הסרט הזה בוחר בבירור צד. הדקדוק שלו הוא של מערבון, קבוצה קטנה, נאמנויות שבירות, וחשבון פתוח שנפרע בחדר אחד. הרכיב החללי מספק אמתלה להיעדרות הארוכה ולא הרבה יותר מזה, וזו החלטה נבונה בסרט שאורכו עשר דקות ואין לו תקציב ליצור יקום שלם. המערבון תמיד ידע שהמדבר הוא רק תירוץ, ושהסיפור האמיתי מתחיל כשגבר נכנס לחדר שכולם בו כבר החליטו משהו בלעדיו.

ההצבעה כבדיחה ראשית

הרעיון שחבורת פושעים מנהלת הליך דמוקרטי מסודר כדי להדיח את מנהיגה הוא מקור הקומדיה של הסרט. הפער בין הפורמליות של ההצבעה ובין העיסוק הפלילי של המצביעים מייצר את הצחוק, אבל גם מספר משהו נכון על ארגונים אנושיים. כל קבוצה ממציאה לעצמה נהלים, וכל נוהל הוא בסופו של דבר דרך מנומסת לומר למישהו שהוא כבר לא רצוי.

ציפייה לקבלת פנים

ג'ון ת'רסטון חוזר עם ציפייה ברורה, והפער בין הציפייה למציאות הוא הלב הרגשי של הסרט. הקומדיה כאן נשענת על השפלה, על אדם שהכין בראשו נאום תודה ומגלה שאיש אינו מחכה לו. הבמאי מנצל היטב את השניות הראשונות של הכניסה, לפני שהוא מרשה לדמות להבין מה קרה, וזה בדיוק הזמן שבו הצופה כבר יודע. הרגע הזה מנוצל היטב בעריכה, שמשהה את חשיפת התמונה הכללית בדיוק כדי לאפשר לצופה ליהנות מן הפער בין הידיעה שלו לזו של הגיבור.

נאמנות בין גנבים

מתחת לקומדיה מונח נושא רציני, השאלה מה בכלל אפשר לצפות מאנשים שהמקצוע שלהם הוא לקחת מה שאינו שלהם. הסרט אינו מוסרני ואינו מטיף, אך הוא מצביע על האירוניה בבירור, מי שחי מבגידה בזרים לא אמור להיות מופתע כשבוגדים בו. הגבול הדק שבין נאמנות לבגידה הוא בדיוק המקום שבו הבדיחה הופכת לעוקצנית.

קצב של סרט קצר

עשר דקות של קומדיה דורשות תזמון חסר רחמים, וכאן הבמאי אינו נותן לסצנה אחת להימשך מעבר לנקודה שבה מיצתה את עצמה. המשפטים קצרים, התגובות מהירות, והמעברים חדים דיים כדי לשמור על מומנטום. סרטו הקצר של ג'סטין יוג'ין אוונס, ארצות הברית 2025.

קומדיה שיודעת מה גודלה

יש פיתוי גדול בקולנוע ז'אנרי עצמאי לנסות להיראות גדול מן התקציב, והסרט הזה מתנגד לו. הוא אינו מנסה להעמיד קרב חלל ואינו מתאמץ להרשים באפקטים, אלא מרכז את מלוא כוחו בסיטואציה ובדיאלוג. התוצאה היא בדיחה מהודקת שמתפקדת גם כדיוקן קטן של חבורה שהמנגנון הפנימי שלה מעניין יותר מכל קרב יריות. בסרט קצר מן הסוג הזה, המבחן היחיד הוא אם הרעיון מצדיק את עצמו עד השנייה האחרונה, וכאן הוא עומד במבחן בלי להתנשף.

לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס

עשר דקות של הומור יבש בקצה הגלקסיה. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.