פיזיקאים מכנים זאת "יקום הבלוק": הרעיון שעבר, הווה ועתיד קיימים כולם בו-זמנית, ושהזמן הזורם הוא אשליה. "פעימת החיים" של אמנית הווידאו הרוסייה מריה ברוסניקינה (YASNOYARA) לוקח את הרעיון המופשט הזה ומתרגם אותו לגוף, במחול בוטו מהפנט.
זמן שמפסיק להיות קו
מקובל לחשוב שהזמן ליניארי, שהוא נע מהעבר אל העתיד. אבל "פעימת החיים" שואל מה אם ההבחנה הזו היא אשליה, ומה אם כל הזמנים והגלגולים מתרחשים בו-זמנית. הרקדנית, גיבורת הסרט, חוקרת בתנועה את החוטים הפנימיים הנארגים במרחב רב-ממדי. במקום עלילה, ברוסניקינה מציעה חוויה של מצב תודעה שבו הזמן עצמו חדל להתקיים.
בוטו מהמעמקים
קו החיבור של הסרט הוא מחול הבוטו, אותה אמנות יפנית שבה התנועה נובעת לא מכוריאוגרפיה מתוכננת אלא ממעמקי תחושות הגוף. הפעולה מתרחשת בחדר חשוך, שהסרט מכנה מרחב הנשמה שבין הגלגולים. החושך כאן אינו ריק, אלא מלא, מקום שבו הגוף הופך לכלי קיבול של זמנים אחרים.
מים, אדמה, אש
לצד המחול נפרשות שכבות של מקצב חיי אדם, מסומנות ביסודות הקדמוניים: המים כמקור החיים, האדמה כבגרות מושרשת, והאש המחוללת של הלידה מחדש. ברוסניקינה אורגת בכך מיתולוגיה אישית, מסע מעגלי של נשמה שעוברת בין מצבים. זהו קולנוע מחול עם שאיפות רוחניות, שמזמין אותנו לא להבין אלא לחוות את פעימת החיים עצמה.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
מחול בוטו קולנועי על זמן, גלגול ויסודות. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.