יש משהו מטורף ומרגש בפרויקט של אדם אחד שמחליט לברוא יקום שלם. קונסטנטין ויגוצקי כתב, הלחין וביצע בעצמו את כל עשרים ושלושת השירים של "רגע בזמן", אופרת פופ-רוק מצוירת שמרגישה כמו חלום קדחתני על הזמן עצמו. זו יצירת ביכורים שאפתנית עד כדי חוצפה, ובדיוק בגלל זה היא עובדת.
גבר, אחו, ושיכחה
ההתחלה קלאסית כמעט: גבר מתעורר באחו שטוף שמש, בלי לזכור איך הגיע לשם או אפילו מה שמו. השכחה הזו היא לוח חלק. משם הוא יוצא אל היער, פוגש יצורים מוזרים, וצולל איתם אל הסודות שבקשר בין זמן למרחב. כמו בכל מסע טוב, השאלה האמיתית אינה לאן הוא הולך אלא מי הוא יהיה כשיגיע.
רוק אופרה במסורת הגדולה
"רגע בזמן" מצטרף לשושלת מכובדת של אופרות רוק, מ"טומי" של ה-Who ועד "The Wall" של פינק פלויד. כל העלילה מסופרת דרך עשרים ושלושה שירים מקוריים, שנושאים על גבם את כל המשקל הרגשי והנרטיבי. זה מהמר, כי כשהמוזיקה נופלת הכול נופל, אבל כשהיא עובדת, היא ממריאה.
יוצר יחיד, יקום שלם
מאחורי הסרט עומד אדם אחד. ויגוצקי, משורר ומלחין, חתום על המילים, על המוזיקה, על הביצוע ועל הבימוי. בעידן של הפקות ענק, יש משהו טהור בפרויקט אוטֵרי כל כך, שבו חזון אחד עובר ישירות מהראש של היוצר אל המסך, בלי פשרות של ועדה.
כשהאנימציה הופכת לחלום
האנימציה הדיגיטלית המגוונת אינה מתיימרת לריאליזם, ומשרתת בכך את העניין. עולם שמדבר על פרדוקסים של זמן ומרחב חייב להיראות כמו חלום, ו"רגע בזמן" אכן זורם בהיגיון של חלום. זה לא תמיד מובן עד הסוף, וזה בדיוק העניין.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
מסע מוזיקלי פסיכדלי על זמן, זהות והדרך הביתה. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.