כל בלש נואר טוב עובד בלילה, בין צללים, רחוק מאור היום. "איוון שייד: הבלש האלמותי" של היוצר הואנן קראבאלו לוקח את המוסכמה הזו ומגשים אותה פשוטו כמשמעו: הבלש שלו הוא ערפד, ושעון העבודה שלו תלוי בשמש.
נואר ערפדי בשחור-לבן
שנות הארבעים של המאה הקודמת. איוון שייד הוא בלש פרטי, אבל גם ערפד אל-מת, שיכול לחקור רק בלילה או בחשכה. כשתעלומת רצח נוחתת על שולחנו, הוא יוצא למסע מצמרר בין צללי העיר כדי לפצח אותה לפני עלות השחר. השחור-לבן אינו רק בחירה אסתטית, הוא חלק מהמנגנון: כאן האור הוא אויב.
כשהז'אנר פוגש את האגדה
הרעיון פשוט וגאוני. כל המוסכמות של הנואר, הבלש הבודד, העיר האפלה, המרוץ נגד הזמן, מקבלות פתאום פרשנות חדשה כשהגיבור הוא יצור הלילה. קראבאלו אינו ממציא את הז'אנר מחדש, אלא מצליב בין שתי מסורות אהובות, בלש פרטי ואגדת ערפדים, ומגלה שהן תמיד היו אחיות.
B-movie במובן הכי טוב
"איוון שייד" הוא קאלט קלאסי, B-movie שיודע בדיוק מה הוא ומאמץ את זה באהבה. אין כאן יומרה לריאליזם, אלא חגיגה של פאלפ, צללים ואווירה. זה הסוג של סרט שמזכיר למה התאהבנו בקולנוע ז'אנר מלכתחילה: ז'אנר טהור, עשוי בלב שלם, בלי להתנצל.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
נואר ערפדי בשחור-לבן, פאלפ במיטבו. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.