אלפרד סטיגליץ צילם בשנות העשרים סדרת תצלומי עננים וקרא לה "מקבילות", מתוך אמונה שצורה בשמיים יכולה לשאת רגש אנושי מדויק. "מהיר יותר מעין המצלמה שלי" של גאריק גיבנס מצלם עננים באותה כוונה, ומוסיף להם שכבת טקסט שמערערת על השאלה מי בעצם רואה כאן, האדם או הכלי שבידיו.
שאלה אונטולוגית בשתי דקות
היחס בין אדם למכונה נדון בדרך כלל במסות ארוכות ובכנסים אקדמיים. הסרט בוחר לגלם אותו במקום לנסח אותו, ומעמיד זה מול זה שני מקורות: תופעת טבע שמשתנה בכוחות עצמה, ומערכת עריכה שמדגישה מילים לפי כללים קבועים. עצם ההצבה הזו היא הטיעון, ואין צורך במילה נוספת כדי שהצופה יבין אותו.
העננים כטבע פראי
ענן הוא אולי הצורה החופשית ביותר שאפשר לצלם. הוא אינו נענה לבימוי, אינו חוזר על עצמו ואינו ניתן לחיזוי מדויק אפילו לדקה קדימה. בחירתו כנציג הטבע מחדדת את הניגוד מול הטכנולוגיה, שכל כוחה בחזרתיות ובשליטה. הכותרת עצמה מודה בכך שהתנועה הזו מהירה מהעין המכנית שמנסה ללכוד אותה.
הדגשה כתחבולה
הרעיון להציג את הדגשת המילים כמעשה של "מכונת" העריכה הוא הצעד החכם בסרט. ברגע שהצופה מודע לכך שההדגשה נעשית על ידי מנגנון ולא על ידי משורר, הוא מתחיל לחשוד בכל בחירה אחרת שנעשית מולו. כך נוצרת המודעות העצמית שמאפיינת קולנוע ניסיוני טוב, שבו הכלי מסרב להיעלם מן התמונה.
שירה במקום נרטיב
הסרט מוותר על סיפור ומאמץ מבנה של שיר. משמעות הדבר היא שהצופה נדרש להתקדם לפי דימוי ומקצב ולא לפי סיבה ותוצאה. ההחלטה הזו מצמצמת את קהל היעד אך מגדילה את הדיוק, מפני שהשאלה שבמרכז אינה שאלה שאפשר לענות עליה בעלילה. יש נושאים שרק שירה יודעת להחזיק בלי לרדד אותם, ושאלת היחס בין יד אנושית למכונה היא בהחלט אחד מהם.
הרס או הזנה
הסרט מציב את השאלה אם הטכנולוגיה הורסת את האמנות או מזינה אותה, ואינו מכריע לשום כיוון. ההימנעות הזו אינה חולשה. בשלב הנוכחי כל תשובה נחרצת תישמע מיושנת בתוך שנה, ולכן עמדה שמצליחה להחזיק את המתח פתוח היא העמדה הכנה יותר. הסרט מעדיף לשאול היטב על פני לענות מהר.
קולנוע ניסיוני בקנה מידה קטן
שתי דקות הן בדיוק האורך שבו רעיון ניסיוני נשאר חד ולא מתחיל לחזור על עצמו. סרטה הקצר של גאריק גיבנס, ארצות הברית 2025, אינו מבקש להיות מסה מקיפה על אמנות ומכונה, אלא הבזק אחד שמותיר את הצופה מסתכל בשמיים אחרת מעט. גם זו מטרה לגיטימית לחלוטין ליצירה קצרה, ואולי המטרה היחידה שקולנוע ניסיוני באמת יכול להשיג. תצלומי העננים של סטיגליץ עשו בדיוק את זה לפני מאה שנה.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
שתי דקות שמעלות שאלה גדולה מאוד. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.
