יש משהו פרדוקסלי בנוסטלגיה לעתיד. "התעלות נצחית" של היוצר הרומני פול סלינג חי בדיוק בתוך הסתירה הזו: סרט קצר ניסיוני שנוצר בכלי בינה מלאכותית גנרטיבית, אבל מתגעגע אל האסתטיקה של אנימה יפנית משנות השמונים.
רטרו-פוטוריזם במיטבו
הסרט ממזג דימויים רטרו-פוטוריסטיים עם השפה האסתטית של אנימה יפנית קלאסית משנות השמונים. התוצאה היא עולם מסוגנן, בהשראת תרבות המדיה של שלהי המאה הקודמת, שבו סמלים של קדמה טכנולוגית ונוסטלגיה חיים זה לצד זה. מי שגדל על "אקירה" או על קלטות וידאו ישחה כאן כמו דג במים.
סרט שחושב על עצמו
מעבר ליופי החזותי, "התעלות נצחית" מתוכנן גם כהרהור על תהליך היצירה עצמו. זהו סרט שמודע למדיום שלו, שמתבונן באקט של יצירה בעידן המכונות. בכך הוא הופך לא רק לאובייקט אמנותי אלא גם לאמירה על מה זה בכלל ליצור כיום.
ארבעה חודשים עם מכונה
"התעלות נצחית" נולד מארבעה חודשי חקירה עם בינה מלאכותית גנרטיבית, ויש בכך הצהרה. סלינג אינו לוחץ על כפתור ומקבל תוצאה, אלא עובד, מנסה ומזקק. זו מלאכת מחשבת מסוג חדש, שמזכירה שגם בעידן ה-AI מאחורי כל יצירה טובה עומד חזון אנושי. בהקשר הזה הוא ממשיך את שושלת ה-vaporwave, אותה אסתטיקה שהפכה את הגעגוע לעתיד שלא היה לאמנות.
לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס
ניסיון רטרו-פוטוריסטי מהפנט בבינה מלאכותית. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.