משחקי ההישרדות של שנות התשעים לימדו שחקנים לפחד לא מהמפלצת אלא ממחסן הכדורים הריק, מהדלת שדורשת מפתח ומהמסדרון שצריך לחצות שוב. "כפר האבולה" של ויקטור טרוכין מייבא את ההיגיון הזה לקולנוע, ומשתיל אותו בכפר סובייטי שבו כל בית נראה כמו חדר בשלב ממתין, וכל שביל כמו מעבר בין רמות.

דקדוק המשחק על המסך

הסרט אינו מסתיר את מקורו. יש בו חידות, פריטים ומרחב שמתגלה בהדרגה, ממש כמו במשחק וידאו. ההעברה הזו מסוכנת, מפני שקולנוע אינו מאפשר לצופה לפעול ולפתור. הפתרון כאן הוא לשמור על מתח של חוסר אונים, וכך היעדר השליטה של הצופה הופך לחלק מהאימה במקום להיות פגם מבני שמעיק על הצפייה.

הכפר כתפאורה טעונה

כפר סובייטי נידח נושא איתו מטען היסטורי לפני שקורה בו דבר. בתים נמוכים, יערות סמוכים ותחושה של ניתוק מהמרכז מייצרים בידוד אמין בלי צורך בהסבר או בשורת פתיחה. הבחירה הזו חוסכת לסרט זמן יקר ומספקת לו אווירה שקשה מאוד לקנות בתקציב קטן, ובז'אנר הזה האווירה היא רוב העבודה, אולי אף יותר מן העלילה עצמה או מן הדמויות שנעות בתוכה.

עשבי מרפא ומדע נעדר

המוטיב של ריפוי בעשבים מוסיף שכבה עממית לאימה. במקום מעבדה ואנשי ביטחון בחליפות מגן, הסרט מציע ידע כפרי ישן שמנסה להתמודד עם מגפה גדולה ממנו בהרבה. הפער בין הכלים לגודל האסון הוא מקור מתח יעיל, והוא גם מה שמייחד את היצירה מול סרטי מגפה מערביים שמתמקדים במוסדות ובצבא.

עשרים וארבע דקות של מבנה

אורך כזה מאפשר להקים עולם בלי להתחייב לעלילה מלאה עם פתרון. טרוכין מנצל את המרווח כדי לבנות שלבים, ומשאיר לצופה תחושה שהסיפור גדול ממה שהוצג לו. בהקשר של יצירה שנוצרה במקביל למשחק, זו הבחירה הנכונה: הסרט מתפקד כפתח ולא כסיכום, ומעורר סקרנות במקום לספק סגירה.

נוסטלגיה שאינה מתפרקת לחיקוי

הסכנה בעבודה מסוג זה היא שהיא תיעצר בציטוט. סרט שרק מזכיר לצופה משחקים שהוא אהב הוא מוצר ולא יצירה, והוא מתיישן ברגע שהגל חולף. כאן ההפניה משמשת כשפה ולא כמטרה, והדבר ניכר בכך שהמתח עובד גם על מי שלא החזיק בידו ג'ויסטיק בשנות התשעים ואינו מזהה אף ציטוט.

אימה מרוסיה

קולנוע האימה הרוסי אינו נפוץ במיוחד במסכים המערביים, ולכן כל יצירה כזו מסקרנת פעמיים. סרטו הקצר של ויקטור טרוכין, רוסיה 2025, מציע מפגש בין ז'אנר גלובלי לבין נוף ומסורת מקומיים, והמפגש הזה הוא מקור העניין העיקרי שלו. אימה מקומית תמיד מפחידה יותר מאימה שמיוצרת לפי תבנית בינלאומית, מפני שהיא נשענת על פחדים שאין להם תרגום מוכן מראש. כאן הפחד מגיע מהיער ומהשתיקה שסביבו.

לצפייה עם כתוביות בעברית בגרינדהאוס

עשרים וארבע דקות שמריחות כמו קלטת ישנה. לצפייה המלאה בסרט עם כתוביות עברית.